בלוג

מעשה שהיה כך היה: בהליך פלילי שנפתח נגד בעל, בגין תקיפת אשתו, הורשע הבעל בעבירה המיוחסת לו. לימים, הוגשה על ידי האישה תובענה נזיקית–אזרחית, בבית המשפט לענייני משפחה. האישה טענה, כי היא זכאית לפיצוי כספי מבעלה לשעבר, בגין התקיפה שנקט כלפיה. מה קבע בית המשפט לענייני משפחה? על כך ועוד, במאמר שלהלן, אשר חיברנו לידיעתכן/ם ונוחיותכת/ם, הגולשים והגולשות.

הערה לפני שנתחיל – המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך כדאי לפנות לעורך דין משפחה בעל ניסיון.

עובדות המקרה:

לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, הוגשה תביעה על ידי אישה נגד גרושה, במסגרת תיק תמ"ש (טב') 3355–02–15 פלונית נ' אלמוני. במסגרת התובענה, עתרה האישה לפיצויי נזיקין, נגד בעלה לשעבר, בגין אלימות אשר נקט נגדה. בני הזוג נישאו בשנת 2004 והתגרשו בשנת 2009. בשנת 2008, במסגרת ויכוח מילולי בין בני הזוג, תפס הבעל את ידה של האישה באלימות, עיקם את אצבעותיה ובכך הסב לה פגיעה גופנית. הבעל הורשע בגין אותו מעשה במסגרת הליך פלילי וכן הורשע בעבירות נוספות, כגון – שימוש בסמים, פגיעה ברכוש ועוד. לימים, הוא זוכה מחלק מהעבירות, במסגרת ערעורים שהגיש, אך הרשעתו בתקיפתה של בת זוגו, נותרה בעיניה.

טענותיה של התובעת:

התובעת טענה כי כל מערכת היחסים בינה לבין גרושה, התדרדרה זמן קצר לאחר הנישואין. כמו כן טענה, שהרקע להתדרדרות ביחסים, נובע משימוש של גרושה בסמים כדרך קבע, מה שגרם ליחס עוין שלו כלפיה וכלפי בנם. לטענתה, לא אחת, נהג כלפיה באלימות מילולית, אלימות פיזית ואף באלימות כלכלית. עוד טענה התובעת, כי גירושיה מהנתבע, היו גירושין קשים, גם בשל המחלוקות קשות סביב דירת המגורים המשותפת שלהם.

כמו כן טענה התובעת, כי האירוע האלים שממנו נפגעה מהנתבע, הסב לה נזקים נפשיים ואף צירפה חוות דעת בתחום בריאות הנפש.

טענות הנתבע:

הנתבע, מנגד, ניסה "לגמד" את המעשה שביצע, שבגינו הורשע בפלילים. לטענתו, לא נגרם כל נזק לאישה והאחרונה אף מקצינה את האירוע, שהיה שולי וקצר. עוד טען הנתבע, כי הוא פיצה את התובעת במסגרת ההליך הפלילי בסך של 3,000 ₪ ולכן אין לחייבו בשום פיצוי מעבר לתשלום ששולם כבר.

נזקיה של התובעת:

בית המשפט קבע כי מבחינת הנזקים שנגרמו לתובעת, הרי שאלו לא הוכחו. בית המשפט התבסס, בין היתר, על חוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט. עוד קבע בית המשפט, כי למעשה, לא הוצגו ראיות על נזק נפשי מוכח. "מאחר שלא הובאו בפניי כל ראיות המעידות על פגיעה נפשית שנגרמה לתובעת כתוצאה ממעשה התקיפה המתואר בכתב האישום, לא באופן זמני ולא באופן קבוע, יש לקבוע שלא נגרמה לתובעת כל נכות נפשית כתוצאה מאירוע התקיפה".

עם זאת, בית המשפט מצא לנכון לפצות את התובעת בגין רכיב של "כאב וסבל".

אחריות הנתבע:

למעשה, לא היה כל ספק בדבר אחריותו של הנתבע לאירוע, שכן אחריותו זו נקבעה כבר בפסק דין פלילי, אשר לפי דין, מחייב גם את בית המשפט במסגרת הליך אזרחי. עם זאת, בית המשפט דחה מכל וכל, את טענות הנתבע לגבי "מזעור האירוע". חמור מכך, בית המשפט אף קבע כי התנהלותו של הנתבע לכל אורך ההליך המשפטי, היא פשוט מקוממת. כך באו הדברים לידי ביטוי, שאותם נצטט במלואם לאור חשיבותם:

"טענות אלה שנטענו לכל אורך ההליך הן לא פחות ממקוממות. עם או בלי מרכאות: תקיפה היא תקיפה. אין מקום לכנות תקיפת בת זוג בגינה הורשע הנתבע בפלילים בשלוש ערכאות משפטיות לרבות בית המשפט […], תקיפה בגינה נגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות ואין מקום להצדיק את התקיפה בטענה להתגרות מצידה של מי שהייתה אשתו באותה העת, בכך שנטלה שלט של מזגן "ללא הצדק". כל ניסיון למזער את התקיפה ולכנותה "אירוע המזגן" מדגיש את העדר לקיחת האחריות מצדו של הנתבע ואת חוסר ההפנמה של חומרת המעשה.

הפיצויים:

בסופו של דבר, למרות שבית המשפט מצא כי לא הוכח בפניו נזק נפשי מבוסס, עדיין הוא קבע כי יש לפצות את האישה בסכום של 17,000 ₪, בתוספת שכ"ט עורך דין. חשוב לדעת, כי אלימות בין בני זוג היא דבר פסול מיסודו, אשר עשוי להקים לנפגע, עילת תביעה בנזיקין.