המילה ממזר, מצטיירת הרבה פעמים כסלנג, שנועד להעיד על אדם אחר, שהוא תחמן או חכמולוג. אבל למעשה – ממזר הוא סטטוס הלכתי ומשפטי, שחשוב להכיר. המאמר יסקור בקצרה מיהו ממזר, מהו מקור המושג, מה משמעות המושג ממזר, מה ההשלכות של ממזרות וכיצד בית המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הרבניים מתייחסים לממזרות. המאמר נכתב לצורך סקירת הנושא ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
מהו מקור המושג ממזר?
המושג ממזר הופיע לראשונה בתקופת המקרא וככל הנראה נוצר על מנת לשמור על שלמות המשפחה. המושג ממזר מגדיר ילד יהודי שנולד מחוץ לנישואים או כתוצאה מגילוי עריות. יש השערות נוספות בנוגע למושג ממזר, כגון ילד שנולד מאמא יהודייה ואבא גוי, אך ממזרות זו לא הוכרה בסופו של דבר. לממזר יש השלכות: לכן, אימהות שלא רצו שילדן יוכר כממזר, הקפידו על שלמות המשפחה ולא קיימו יחסים מחוץ לנישואים או עם קרוב משפחה. יוער כי בעבר, אימהות שהיו צפויות ללדת ממזרים, היו מעדיפות, במקרים רבים, להפסיק את ההריון ולא ללדת ממזר.
יש חריג אחד לממזרות, וזאת אם האם הייתה בנידה בעת קיום יחסי המין. במקרה זה אומנם הילד לא ייחשב כממזר, אך היו לכך השלכות חמורות אחרות בימי המקרא.
מהן ההשלכות על ילד ממזר?
ההשלכות על ילד ממזר, מלבד הבושה הנלוות לתואר, הן השלכות הנוגעות למשפחה. ממזר לא יכול להתחתן עם בת ישראל ורשאי להינשא רק לממזרה, לשפחה או לגיורת (דהיינו, אישה שהתגיירה). הממזרות עוברת בתורשה ולכן גם ילדי הממזרים ייחשבו כממזרים (גם אם נולדו להורים יהודים נשואים).
עקב כך, בעבר הייתה גישה מקלה לממזרות, כך שגם אם אישה בגדה בבעלה עם אדם אחד ונכנסה להיריון, ברירת המחדל היא הקביעה שהילד שייך לבעל ולא למאהב. הגישה המקלה נועדה גם היא לשמור על שלמות המשפחה ולהימנע מקרע על ידי הכרזה על ילד כממזר.
האם יש דרך להימנע מהמושג ממזר?
התשובה חיובית. כיום, לא אחת בתי הדין ובתי המשפט בישראל, נמנעים מאוד מהכרה בקטין כממזר, ונמנעים גם מעריכת בדיקת אבהות, על מנת להגן על קטינים. בישראל, בדיקת אבהות יכולה להיעשות רק בצו שופט. בדיקות פרטיות אינן קבילות בערכאות. כמו כן, חלק "מהטריקים" המשפטיים בעניין, הם להכיר באבהות אזרחית, או אבהות למעשה (אב משפטי – נסביר על כך גם בהמשך), ובמקרים רבים להימנע מבדיקת אבהות, כדי שלא להביא קטין להכרה בו כממזר.
ממזרים כיום:
כיום יש בישראל מאות אנשים שמוכרים כממזרים. קיימת רשימה של ממזרים ברבנות הראשית. בנוסף לרשימת הממזרים, קיימת רשימה של סיכוי לממזרות (למשל, ילדים שאין להם אבא רשום בתעודת הזהות). רשימה זו מונה אלפי אנשים. אם יש אנשים שיודעים שהם נמצאים ברשימה, הם יעדיפו להינשא בחו"ל בנישואים אזרחיים או להיות מוכרים כידועים בציבור, על מנת שלא יבדקו לעומק אם הם אכן ממזרים, שכן כאמור, אם הם יוכרזו כממזרים, התואר יועבר לילדיהם.
האם ילדים שנולדו מהפרייה מלאכותית מתורם זרע יהודי, ייחשבו כממזרים?
בעבר היו דיונים רבים וחילוקי דעות על כך, שכן מדובר בילד שנולד ללא מסגרת של נישואים. עם זאת לאחר דיונים רבים הוחלט כי ילדים שנולדים מהפרייה מלכותית, גם אם נולדים מתרומה של גבר יהודי, אינם נחשבים כממזרים.
ממזרים במערכת המשפט:
ניתן להגיש תביעת אבהות בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. כאמור, תביעת אבהות יכולה לגרום לכך שילד יוכר כממזר. עקב ההשלכות שציינו, הערכאות המשפטיות מנסות להימנע מהכרזה על ילד כממזר וכך גם על הצאצאים של הילד שיוכרו כממזרים. לכן, מערכת המשפט יצרה את המושג "אב משפטי". בתי המשפט פוסקים כי אב הוא אביו המשפטי של הילד, ללא הפניה לבדיקת אבהות. כך הם נמנעים מהכרזת הילד כממזר במקרה של בגידה או גילוי עריות.
חשיבות ייעוץ משפטי:
כאשר יש חשש שילד יוכר כממזר, כדאי לפנות לעורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה, שיציע לאמא פתרונות אפשריים על מנת להימנע מהכרזה על ילד כממזר. עורך דין שמכיר את החוקים והפסיקה בתחום, יכול ללוות את המשפחה בתהליך האבהות ולסייע בהכרה באב משפטי או במציאת פתרון אחר שימנע את ההכרזה על הילד כממזר.
לסיכום:
להכרה כילד ממזר יש השלכות ארוכות טווח, גם על הילד וגם על צאצאיו. לכן, כאשר יש חשש שילד יהיה ממזר, כדאי לפנות לעורך דין מומחה אשר יסייע בהליך קביעת האבהות. אם הקורא חושש שהוא מצוי ברשימת מאוימי הממזרות, אולי כדאי לו להימנע מנישואים יהודים, על מנת שלא יחקרו על עברו ולחילופין להינשא בחו"ל בנישואים אזרחיים, או להיות בסטטוס ידוע בציבור.
